מאמר תביעת שיבוב  




"תביעת שיבוב - לא לעולם חוסן"

מאת עו"ד גיל ורגון ועו"ד אבי גבאי

 

תביעת שיבוב/תחלוף המעוגנת בסעיף 62 (א) חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") הינה תביעה המוגשת מטעם חברת הביטוח נגד מי שאחראי לנזק של מבוטח שלה, וזאת לצורך השבת תגמולי הביטוח ששילמה לאותו מבוטח.

 

זכות התחלוף קמה למבטח כלפי צד ג' בהתקיים 3 תנאים: הראשון: התגבשות חבות מכוח חוזה של המבטח כלפי המבוטח בהתאם לתנאי פוליסה ברת תוקף; השני: תשלום תגמולי ביטוח בפועל למבוטח מכוח החבות; השלישי: קיום זכות המבוטח כלפי צד ג' בגין פיצוי בשל אירוע הביטוח[1].

 

על מהותה של זכות התחלוף עמד בית משפט העליון באומרו: " תחלוף הינו החלפתו של אדם על ידי אחר בהקשר של טענה, תביעה או זכות משפטית, כך שהמחליף יורש את זכותו של המעביר על כל מרכיביה... באופן בסיסי מדובר בהעברה של זכויות משפטיות מצד אחד לאחר כך שהנעבר בא בנעליו של המעביר. תחלוף מלא משמעותו החלפה מלאה באופן השולל אפשרות שגם המעביר וגם הנעבר יחזיקו בו זמנית באותה זכות. תחלוף מכוח דין – להבדיל מתחלוף הסכמי- הינו העברת זכויתיו של אחד לאחר, הנקבעת בדין"[2].

 

בית המשפט העליון הבהיר, כי "במקום שהמבוטח אינו יכול לתבוע את המזיק על-פי הסכם ביניהם, גם המבטח אינו יכול לתבוע אותו..."[3].

 

השאלה שנשאלת היא האם בכל מקום בו מוגשת תביעת שיבוב על-ידי חברת הביטוח יש מקום להיעתר לה כ"כזה ראה וקדש"? 

 

על שאלה זו תשובה ברורה - כבכל תביעה, על חברת הביטוח התובעת, אשר באה בנעלי מבוטחה, רובץ נטל השכנוע הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיה כלפי הצד השלישי, שהוא זה האחראי, לגישתה, לנזק שנגרם למבוטחה.

 

כך לדוגמא, נזכיר את פסק הדין בתא"מ (שלום כ"ס) 2686/09 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לייף טיים הומס בע"מ, פסק דין מיום 19 ינואר 2012 (פורסם ב"נבו")[4], בו הגישה חברת ביטוח תביעה כנגד חברה קבלנית בגין פיצוי ששילמה למבוטחיה ובעבור תשלום ששילמה לתיקון נזקים שנגרמו בבית המבוטחים (אשר נבנה על-ידי החברה הקבלנית).

 

באותו המקרה דחה בית המשפט את התביעה בקובעו, כי חברת הביטוח כשלה מלהוכיח כי הנזק שנתגלה בבית המבוטחים הינו נזק כזה אשר נובע ממעשה או מחדל שבאו לפתחה של הנתבעת - החברה הקבלנית.

 

 

המסקנה מכל האמור הינה, כי תביעות שיבוב אינה חסינה ולא תזכה את  חברת הביטוח פיצוי ו/או השבה מאת הצד השלישי מקום בו לא עמדה בנטל השכנוע ולא הוכיחה, כי הצד השלישי הוא זה שאכן האחראי לנזקי מבוטחה.

 

כך גם לא תתקבל תביעת שיבוב מקום בו היחסים ו/או ההסכמות שבין הניזוק לצד השלישי אינם מאפשרים לחברת הביטוח לתבוע את הצד השלישי: "במקום שהמבוטח אינו יכול לתבוע את המזיק על-פי הסכם ביניהם, גם המבטח אינו יכול לתבוע אותו"[5].

 

על כל פנים, אין מקום להקל ראש בתביעת שיבוב, ואם הוגשה נגדכם אחת כזו, אנו ממליצים לאסוף את כל החומרים והמסמכים שיכולים לשפוך אור על הפרשה ולשקול בכובד ראש פנייה לעו"ד לצורך ייעוץ משפטי.

 

תוכן רשימה זו נועד למתן אינפורמציה בלבד, הוא אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ משפטי שניתן ע"י עו"ד.

 

 

 



[2] ראו: 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, פ"ד נז(3) 49, 62-63 (2003).

[3] ע"א 9311/99 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ, פ''ד נו(2) 550:

[4] משרדנו ייצג באותו המקרה את הנתבעת - היא החברה הקבלנית.

[5] ע"א 9311/99 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' נרות ירושלים אילום (1987) בע"מ, פ''ד נו(2) 550.

 
 

 

Bookmark and Share